החלטתי להשכיב אותה לישון בינתיים.

לפני שנרדמנו לחש לי אופיר: "תחזירי אותה, היא קטנה מידי. מה אנחנו מבינים בקטנים כאלה?" "אבל היא כזו מתוקה" עניתי לו, "וראית שהיא אדומה? איך אפשר לסרב לגורת מחבת אדומה?"

בבוקר הגיע גם מכתב עם הסברים והמלצות. חשבתי שזה כמו בסרטים שמשאירים תינוק בפתח דלת המנזר עם מכתב.

כתבו שהיא מבית טוב, משפחה בעלת שם, שהיא בריאה ומתחברת בקלות לילדים, כתבו שהיא אוהבת ביצת עין ופנקייק. אופיר סינן: "אולי ביצת שליו או יונה..."

התקשרתי לאמא שלי, "מה לעשות?" שאלתי, מקווה לעצה ממי שמבינה. "תיכף אני חוזרת אלייך" אמרה לי תוך התנשפות, "אני באמצע הליכת הבוקר". סבתות זה עם עסוק בימינו... נותרתי לבד.

לקראת הצהריים כששבתי מעיסוקי ניסיתי להאכיל אותה. גודלה הקטנטן אפשר מבחר מצומצם של מנות. החלטתי שקטנטנים מזמנים להורה הזדמנות לחוויות ילדיות, שהרי מתי מוצא את עצמו אדם מבוגר מכין לעצמו פנקייק באמצע היום?

אם כבר פנקייק, אם כל חטאת, שיהיה אחד טוב! הכנתי פנקייק שיבולת שועל עם אגוזים (אשלח לכם את המתכון בהזדמנות) הנחתי את האדומה הקטנטנה על הכיריים ערבבתי את המרכיבים שטחתי את הבלילה הדביקה על עורה החלק והמבהיק של הקטנה והתחלתי לטגן. מוזר קצת לטגן ללא שמן, זה מצריך הרבה אמון והרי מערכת היחסים שלנו רק החלה...  יאמר לזכותה של גורת המחבת- היא לא הכזיבה ועמדה בהבטחות, מימשה את הפוטנציאל הטמון בה. כלום לא נדבק, הפנקייקים התהפכו בקלות, לא נשרפו, יצאו אווריריים והיא נותרה נקייה ללא רבב. התקשיתי להתאפק והתמלאתי ציפיות לראות אותה גדלה.

העניין הוא שצריך לעשות כל פנקייק בנפרד, היא כל כך קטנה שלא תוכל להכיל יותר מפנקייק אחד בכל סיבוב. זה מצריך הרבה זמן. תחושת אשמה אימהית ראשונה החלה להתגנב לי דרך הסינור, אולי אמהות עם יותר זמן עושות פנקייקים אחד אחד? אולי זה בעצם תרגיל בדחיית סיפוקים? אולי יש אמהות שיש להן ילדים סבלניים שימתינו מסורקים עם שביל בצד ליד השולחן לבוא הפנקייק? (בביתינו מכנים ילדים כאלה 'אנסה' Anesa על שם ילדה שוויצרית מנומסת במיוחד שפגשנו בטיול משפחתי), האם אפשר לאכול ארוחה משפחתית כשמישהו צריך להמשיך לעמוד על הכיריים ולפנקייק?  מה זה אומר עלי? ועליה?  מה זה אומר על המשפחה שאוטוטו תהיה לנו?

אולי היא בכלל לא אמורה להיות בת משפחה? אולי היא מתאימה יותר לרווקת היי טק צעירה שמכינה לעצמה שניצל אחד או לשומר דיאטה שרוצה ביצת עין אחת קטנה? אולי היא מייעדת את עצמה להיות תלויה על וו מעל אי במטבח מפונפן באחד המגדלים התל אביביים? "מה את כבר מחליטה בשבילה? סוגרת בפניה את כל האפשרויות?" נזפתי בעצמי והלכתי להכין ארוחת ערב לשניים וחצי אנשים.

פנקייק שיבולת שועל

חומרים לכ6-8 פנקייקים גדולים:

3/4 כוס שיבולת שועל שלמה

3/4 כוס קמח מלא

1/4 כוס סוכר חום

1/2 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית סודה לשתיה

1 ביצה

1 גביע יוגורט קטן (או 200 מ"ל יוגורט)

2 כפות שמן (קנולה או זית)

אופן ההכנה:

לערבב הכל יחד ולטגן במחבת עם קצת קצת שמן (כמה שפחות)

מעל הפנקייק מומלץ לשים פירות חתוכים טריים או כאלה שבישלתם דקותיים עם  כפית סוכר אחת

מעל הכל כף יוגורט עיזים

בתיאבון!